מורי הכיתה של היום לא יכולים להתחרות בעולם מחודש המונע על ידי מכשירים דיגיטליים ניידים וזרמים קבועים של סרטונים מרצדים. צמצום השימוש בטלפונים סלולריים עשוי היה לעבוד לפני עשור, אבל היום החזרת בני נוער למצב של איסור שימוש למניעת בהסחת דעת תהיה כרוכה במלחמה אבודה של תרבות הוראה ולמידה בלתי אפשרית ושינוי מהותי של התנאים המאפשרים המעורבות בכיתה. תוך שימוש בראיונות עומק איכותניים, המחקר מוצא פרדוקס בלתי צפוי: התלמידים משתמשים לעתים נדירות בטכנולוגיה ניידת בכיתה, ויתר על כן, אינם מצפים להשתמש בה בסביבת הכיתה הפורמלית, בעוד שמחוץ לכיתה הם מאמצים באופן מלא את היישומים החינוכיים של המדיה הניידת. ד"ר מירב אסף, ראש התוכנית לתואר שני ל"חינוך בעידן טכנולוגיות מידע" במכללת קיי, סבורה כבר כי דווקא יש לאפשר לילדים להחזיק בסמארטפונים בתחומי בית הספר. ד"ר אסף רואה בהחלטה למנוע שימוש בטלפונים חכמים בבתי הספר עצימת עיניים ממציאות טכנולוגית שלצד מגרעותיה גם יתרונות רבים המהווים כלי משמעותי ללימוד והוספת ידע ומידע.
