50% מהידיעות העיתונאיות כוללות שגיאות - זה היה הממצא הבולט במחקרו המכונן של מיצ'ל צ'רנלי, שנערך ב-1936. צ'רנלי פיתח שיטה אמפירית למדידת הדיוק של הדיווחים, שנשענה על חוות דעתם של אנשים ונשים שהיו שותפים לאירועים המסוקרים.

בשמונת העשורים שחלפו מאז שוכללו שיטות המדידה, אבל הממצאים, לפי העורך וחוקר התקשורת אורי פז, מלמדים על הידרדרות, "מגמה של תקשורת המהלכת בעקביות על מדרון חלקלק של מעידות וטעויות". מחקר מקיף שנעשה בארה"ב ב-2007 כבר איתר שגיאות בכ-60% מהידיעות.